פסק-דין בתיק דמ"ש 43820-07-10

זו תביעה לתשלום הפרשי תגמולים לפנסיה.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובע עבד אצל הנתבעת כרתך החל מיום 23.1.02 ועד ליום 22.6.09, מועד פיטוריו.

2.         הנתבעת עוסקת בהעתקת מפעלים וקווי ייצור.

3.         התובע טוען כי על יחסי העבודה בין הצדדים חל צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה משנת 1973, ו/או צו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (עד 20 עובדים) משנת 2004. 

4.         לאור האמור, הגיש התובע תביעה לביה"ד לתשלום הפרשי תגמולים לפנסיה, בטענה כי הנתבעת הפרישה לטובתו תגמולים לפנסיה בשיעור של 5% בלבד, בניגוד להוראות צו ההרחבה משנת 1973 הקובע כי על המעסיק להפריש תגמולים לפנסיה בשיעור של 6%.

            התובע הוסיף וטען כי בהתאם לצו ההרחבה משנת 2004 הוא זכאי לתוספת ותק.

5.         כמו כן, התובע טען כי לא קיימת התאמה בין ההפרשות לפנסיה כמצוין בתלושי שכרו, לבין ההפרשות לפנסיה בפועל כמצוין בדו"חות חברת הביטוח "מנורה מבטחים".

6.         הנתבעת מנגד טענה כי צו ההרחבה משנת 1973 אינו חל עליה מאחר ותחום עיסוקה אינו בייצור או הרכבה של מתכת, אלא בתחום העתקת מפעלים וקווי ייצור בלבד, הכולל גם עבודות ריתוך, אולם אין בכך בכדי לסווגה לענף המתכת.

            כמו כן, לטענת הנתבעת צו ההרחבה משנת 2004 אינו חל עליה מאחר ובתקופות הרלוונטיות לתביעה זו העסיקה מעל 20 עובדים.

7.         לאור האמור, לטענת הנתבעת התובע אינו זכאי להפרשים בתגמולים לפנסיה לשיעור של 6%, ולתוספת ותק.

8.         בתאריך 11.9.11 הודיעו הצדדים לביה"ד כי הגיעו להסדר דיוני על פיו, לפנים משורת הדין ובלי להודות בטענות, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 5,313 ש"ח נטו, בגין חוסר התאמה בין הפרשות לפנסיה שבוצעו משכרו של התובע לבין הפרשות לפנסיה בפועל.

9.         בהתאם לכך, בהחלטה מיום 11.9.11 נקבע כי הנתבעת תשלום לתובע את הפיצוי כאמור תוך 30 יום ממועד פסק הדין הסופי בתיק.

10.        במסגרת סיכומיו של התובע, וויתר התובע על תביעתו לתשלום תוספת וותק. זאת לאור דו"חות מטעם רואה החשבון של הנתבעת, שהומצאו ביום 16.5.11, המעידים כי במהלך התקופה משנת 2007 עד שנת 2009, העסיקה הנתבעת למעלה מ- 20 עובדים, ועל כן, לא חל על הצדדים צו ההרחבה משנת 2004.

11.        לפיכך, נותרה מחלוקת אחת בין הצדדים, והיא לעניין חלותו של צו ההרחבה בענף המתכת משנת 1973 על יחסי העבודה בין הצדדים, וזכאותו של התובע להפרשי פנסיה לשיעור של 6%, בהתאם להוראות הצו הנ"ל.

טענות התובע:

12.        אופי עבודתו של התובע ותחום עיסוקה של הנתבעת תואמים את ההגדרות בצו ההרחבה בענף המתכת משנת 1973.

13.        מר רוזנטל, אשר עבד אצל הנתבעת בתפקיד של מסגר/עוזר רתך, צוין בכתב יד בדו"חות של רואה החשבון מטעם הנתבעת כעובד שינוע, דבר אשר מעמיד בספק את כל הרישומים בכתב יד בדו"חות רואה החשבון באשר לתפקידי העובדים.

14.        אופי עיקר העבודות שמבצעת הנתבעת כולל עבודות מסגרות והרכבת קווי ייצור, ומשייך אותה בבירור לענף משנה - עיבוד מתכות בענף ראשי של תעשיית מוצרי מתכת, בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993.